מה את עושה? למה את זורקת את החלה שאפית? לא חבל?
לא אמאל'ה. לא חבל. היא התייבשה לי, הבית לא עף עליה למרות שאני מאוד כן וחוץ מזה, היא עשתה את שלה. בראשון חוזרים ללחם של יום חול ושלום על ישראל.
נזרקתי שנים אחורה לימי הבננה דבש. קונספירציה הורית ידועה נגד בזבוז מזון.
באחת הפעמים שעשיתי ספירת מלאי של נשנושים בארון של אמא שלי, בין צנצנת השקדים, לבין צנצנת התמרים, שליד צנצנת הצימוקים, מעל לצנצנת זרעי פשתן, הבחנתי בצנצנת אחרת. היו בה קרקרים, קריספיים כאלה. איך טעים… אני עוגיפלצת של מלוחים אז בכלל נסחפתי. סורי אמא, אכלתי לך מה שנשאר. לבריאות ממי, אני שמחה שטעים לך. הכנתי את זה מהחלה שזרקת.
אמא you rock! גם רשת Tesco כבר הודיעה שהיא משיקה סדרת מוצרים במאפייה שעושים שימוש בשאריות הבאגטים והלחמים הטריים. אלו, מסתבר, מהווים בבריטניה שליש מכמות המזון הנזרקת ברשתות המזון, עקב חיי המדף הקצרים שלהם. באופן כללי, כ 10% מהגזים הנפלטים שאחראיים למשבר האקלים מגיעים מאבדן ובזבוז מזון.
הצורך למזער את הבזבוז הזה הופך למנוע תוכן ביד הצרכנים, והרשת מתמלאת בשורה של תכנים, קהילות, מיזמים פרטיים וחשבונות אינסטגרם שמקדישים את עצמם לעשייה.
אפשר חשבון?
חשבונות אינסטה עם אפס בזבוז
בלוג מצליח עם מתכונים וטיפים למטבח מקיים. מרי אן מקליפורניה התחילה ממקום של הפחתת פלסטיק, ומכאן להפחתת מזון מעובד, שנמכר ברובו באריזות פלסטיק. לא מסתדרים עם בלוג? במיוחד בשבילכם, מרי אן הוציאה גם ספר. ויש כמובן גם חשבון באינסטה.
מאי ואירנה, שתי אחיות מבוסטון הבינו שכדי לתפעל את meimei , הפוד טראק שלהן, ולהגדיל את הרווחיות, הן צריכות להיות יצירתיות ולזרוק כמה שפחות. השיטה הפכה לאורח חיים והיום הן מנהלות בלוג ואינסטוש מקסים עם טיפים, מתכונים ורעיונות. פה תהפוך הבננה דבש לפנקייק, גלידה רכה וגם ארטיק על מקל.
נשארו לכם חומרי גלם שאין לכם מושג מה לעשות איתם? הבלוג הזה מציע מנוע חיפוש למתכונים לפי השאריות. התוכן קליל ומעניין, החל ממה תוכלו לעשות בכסף שתחסכו (700 פאונד בשנה, זה לא רע. תודו) ועד חומרי לימוד למורים שמעוניינים להעביר את זה הלאה. אה, ועוד משהו קטן. מדובר ביוזמה המוגשת על ידי ממשלת אנגליה כחלק ממאמציה לטיפוח כלכלה מעגלית. ככה זה נראה כשעובדים במשהו (: וכמובן- בגרסת האינסטנט יש גם אינסטוש– שעשוי קצר, קולע ומכניס לאוירה.
עשינו עסק
בואו נעשה מהלימון לימונדה- עסקים שצמחו על רקע המגמה
כשהמודעות גדלה, המעורבות מתחילה. צרכנים מתנסים בעצמם, מבינים שיש להם מוצר ביד ולוקחים את זה צעד קדימה.
הנה כמה מותגים שנולדו ברוח האג'נדה:
האם צריך חומוס בשביל להכין חומוס? לא אם תשאלו את חנה. במשך שנות עבודתה כשפית פרטית בבתים של אנשים, היא הייתה צריכה להמציא את הגלגל מחדש בכל ארוחה, ובנוסף התמודדה עם הקושי להשליך לפח את הסלטים המושקעים, כי הרי טריות זה כל העניין. אבל חנה הוא לא שם של מישהי שמוותרת, כן? והיא מצאה שיטה להנציל את הסלטים הטריים והמושקעים שלה לארוחות הבאות, ופשוט הפכה אותם לסוג של דיפ. היום המותג שלה אחראי למגוון "חומוסים", תמיד על בסיס ירקות נאים כדי לשמור על מקסימום ערכים תזונתיים.
גם לכם יש את החבר הזה שמחלק לימונצ'לו בבקבוקונים? אז נטשה. זה התחיל בנסיונות לייצר ליקרים עם כמה שפחות סוכר וכמה שיותר טעם של פרי ונגמר במותג מגניב, צבעוני והכי חשוב- מקיים! הליקרים מבוססים על עודפי פירות שנטשה קונה מחקלאים מקומיים.
ג'ני הייתה בתחילתה של קריירה מצליחה בשוק ההון. להון היא פחות התחברה, אבל לשוק שהיה לה ליד הבית קצת יותר. בתור מי שגדלה בחווה בסקוטלנד נדהמה מכמות הפירות והירקות העודפים שהשוק זורק. היא התחילה להכין מהם רטבים מתובלים מפירות וירקות קצוצים …וממרחים, ומכאן השאר היסטוריה.
ויש גם תוצרת הארץ! קבלו את המתססה.
כשתומר השתחרר מהצבא, הוא הלך לעבוד בחקלאות בקיבוץ צובה. הוא נדהם מכמויות הפרי שהולכות להשמדה רק משום שחלקם הפחות נאה לא עברו סלקציה או כאלו שנותרו על האדמה ולא השתלם כלכלית לאסוף אותם. זה התסיס אותו עד כדי כך שהוא היה חייב לעשות עם זה משהו, אז הוא התחיל להתסיס בעצמו J ממש כאן בהרי ירושלים מכינים סיידר משובח, חומץ מקורי וריבה עסיסית, כולם מפירות שניצלו מהשמדה!
ומה עם מסעדות? גם זה כבר קיים
תכירו את SILO, מסעדת הzero food waste הראשונה בעולם.
המסעדה טוחנת לעצמה את הקמח, מתסיסה לעצמה את החמוצים ואת הקפה היא מגישה לסועדים בצנצנות ריבה משומשות (אבל בקלאס). המסעדה לא משליכה כלום לפח, מצוידת בקומפוסטר מהמשוכללים שיש , וכל האבזור שלה, מכיסאות ועד מפיות- כולם עשויים מחומרים ממוחזרים. מאז פתיחתה ב2014, הפכה למוקד עלייה לרגל, והתוותה את הדרך לעוד רבות וטובות שבאו אחריה.
טבעונים, לא לדאוג, לפני פחות משנה, נפתחה בברלין frea- המסעדה הטבעונית הראשונה על טהרת הzero food wase.
ועוד קצת ביזנס, הפעם בחסות הטכנולוגיה
הנה 2 אפליקציות מגניבות שרוכבות על הטרנד:
וולט עודפים. ובכן, סוג של.
מדובר באפליקציה שמאפשרת לכם לקבל "שקיות הפתעה" של מנות שלא נמכרו ממבחר מסעדות, בתי קפה ומאפיות. חלק מהכיף הוא פשוט לפתוח ולחכות לראות מה קיבלתם..
שווה לבקר גם באתר שלהם וללמוד עוד על בזבוז מזון-
טוב שכן קרוב! באוליו השכנים משתפים בינהם את האוכל. נשאר לכם רבע סיר בולונוז? תעלו תמונה ומישהו מהשכנים כבר יקפוץ לבקר אתכם בקרוב.
התכנסנו פה-
קהילות שנוצרו סביב הנושא:
קבוצת פייסבוק "מטבח ללא בזבוזים"- אמנם קמה על בסיס מניעי חיסכון כלכלי והיא קבוצת בת של "ללא בזבוזים. בדרך לעצמאות כלכלית" , אבל מה שנקרא הא בהא תליא..(רוצים לדעת מנין הארמית שלי?) כלומר, כשמבזבזים פחות מזון, אז חוסכים יותר כסף, ולכן לא מעט מהדיונים בקבוצה עוסקים בכך.
רובין פוד- מיזם חברתי ישראלי הפועל להצלת מזון, שמפעיל בחיפה גם מסעדה טבעונית(pay as you feel) על בסיס חומרי גלם שהמתנדבים מצילים מזריקה. גם באינסטגרם תמצאו אותם. מאחר ורובין הוד הוא דמות אגדית, לא פלא שגם בהודו בחרו בשמו כדי להוביל ארגון בשם Robin Hood Army שהתחילה מ6 חברים בהודו ב2013, והיום מונים רשת של יותר מ5,000 מתנדבים ברחבי העולם- שעוסקים במלחמה ברעב העולמי דרך הצלת מזון (אין קשר בין שני הארגונים).
The Natural Step Israel– עמוד הקהילה של הארגון הבינלאומי Natural Step שמטרתו להאיץ את השינוי הנדרש ליצירת חברה בת קיימא בישראל. בשלב זה העמוד מתפקד יותר על תקן עסקי מאשר קבוצתי/קהילתי, אך הוא בהחלט מהווה מקור עדכני ורלוונטי לשיתוף ידע ומומחיות מהתחום.
